שמחה לוצאטו

מאה שנים תמימות עברו מאז עד שבא שמחה לוצאטו , שהמשיך את חוט מחשבתו של שלמה אבן-וירגה , אם כי מזווית-ראייה שונה במקצת . אופייני הדבר , שספרו Discorso circa il stato de gl ' Hebrei ( ויניציה , *( 1638 חובר למטרה מעשית ללמד סניגוריה על זכויות היהודים בפני ממשלתה של ויניציה ולהוכיח לה , מה רבה התועלת שתצמח למדינה מאזרחיה היהודים . לוצאטו ממזג בקרבו לא לבד למדנות יהודית והחינוך ההומאניסטי של הוגו , אלא גם בקיאות רבה בספרות הפוליטית הכללית שהתפתחה עד מאוד מאז אבן-וירגה . לפיכך יכול היה לתפוס ולהקיח את בעיות הגורל היהודי מבחינות חדשות . לוצאטו מפליג מעבר לאותן הערות-חטר של אברבנאל ומעלה לראשונה מבחינה עקרונית את בעיית הגלות בקשרה בצורות התופעות הכלכליות בחיי העם היהודי . בעיוניו אלה ניתן ביטוי לתיאוריות , שעד ימינו מקובל לחזור עליהן מלה במלה ; בכל זאת היו נוהגים * בתרגום עברי של דן לאטס : מאמר על יהודי ויניציה , מוסד ביאליק , תשי"א . להתעלם מאותם חלקים דווקא שרק הם האוצלים להשקפתו של לוצאטו מלוא משמעותה . בכל מקום שהיהודים מופיעים , שם פוררו ומשגשג המסחר . ממשלה נבונה דין אפוא שתהא מעוניינת ל...  To the book