מאז המאה השתים-עשרה מסתבכת והולכת הבעייתיות של המצב הגלותי . דמותה החיצונית של היהדות עוררה שאלות וספקות , שאמנם לא היו מושרשים בה מטבע ברייתה , אר צפו ועלו במישרין ממערר התנאים הקיימים . הוויכוח בין ישראל לגויים לא צומצם עוד בתחומי השא- לה , אם אכן עם ישראל הוא העם הנבחר ותורתו נצחית היא ונועדה 'ביום ההוא / משמע בעגלא ובזמן קריב , לשלוט בעולם ; הביקורת כוונה מעתה כלפי צורותיו החיצוניות של הקיום היהודי בגולה . שורשיה האמיתיים של הבעייתיות המדינית-חברתית וכובד משקלה המיוחד הוכרו בבהירות יתירה על-ידי הדור שלאחר מסע-הצלב הראשון . בספרו 'דיאלוג בין פילוסוף , יהודי ונוצרי' שם פטרוס אבילארדוס ( מת ( 1142 בפי היהודי מלים נוקבות ביותר . מי שסבור שאין שכר לעמידתם של היהודים בסבל גלותם , מייחס לאלוהים מידת אכזריות . שום אומה מאומות העולם לא סבלה סבלות כאלה לשם שמים . פזורים בין כל העמים , בלי מלך ושרים , לחוצים היהודים תחת נטל-מסים כבד , כאילו חייבים הם לתת כל יום מחדש כופר חייהם . השפלת היהודים נחשבת למעשה שהוא לרצון לאלוהים . כי שעבוד כזה , שבו נתונים היהודים , אין הנוצרים יכולים להסביר אלא בח...
To the book