|
|
לשם התחלה , הבה נעמוד איתנים בתוך חקר העבר . התכונות הגלויות ביותר של המידע ההיסטורי , במובנו הצר והשגור ביותר , כבר תוארו פעמים רבות מספור . מעצם טבען של העובדות שחוקר ההיסטוריון — כך נאמר לנו — לא ייתכן כלל שהוא עצמו יוכל להיווכח בקיומן . שום אגיפטולוג לא ראה את רעמסס . אף לא מומחה אחד למלחמות נאפוליון לא שמע במו אוזניו את התותח של אוסטרליץ . רוצה לומר שעל תקופות שקדמו לנו לא נוכל לדבר כי אם מתוך הסתמכות על דברי עדים . בעניין זה הרינו משולים לאותו שופט חוקר המנסה לשחזר פשע שלא נכח בו ; או לאותו פיזיקאי שחלה בשפעת , ונאלץ להישאר בחדרו ולהיוודע על תוצאות הניסויים שלו מפי עובד המעבדה . בקיצור , ידיעת העבר , בניגוד מוחלט לידיעת ההווה , מכורח הדברים היא . 'בלתי ישירה' איש לא יעלה בדעתו להכחיש שיש בהערות אלה צד של אמת . עם זאת מן הדין להכניס בהן סייגים של ממש . הבה נדמה בנפשנו מפקד בצבא אשר אך עתה זה נחל ניצחון בשדה הקרב . בו במקום הוא גומר בלבו להעלות את סיפור הניצחון על הכתב במו ידיו . הוא עצמו הגה את תוכנית הקרב , והוא שהנהיגו . הוא יכול לראות כמעט את כולו מתרחש לנגד עיניו הודות לשטחו ה...
To the book |
|
|