'ללוסיין פבר על דרך ההקדשה

' אם יבוא יום והספר הזה יתפרסם , ומסם שכנגד פשוט , שאני מבקש למצוא בו היום מעט מנוחה לנפשי בעיצומם של כאב נורא וחרדות קשות , אישיות וכלליות , יהיה לספר של ממש , שנועד לקריאה — אזי יירשם על גבי עמוד השער שם שונה משמך , רע יקר . לבך ודאי אומר לך מהו השם שיופיע עליו : זו רמיזה מותרת יחידה לזכר אהבה עמוקה וקדושה מכדי שתיאמר במילים . עם זאת , האם ימלאני לבי שלא להביא בספר את שמך אלא באקראי , במראי מקומות אחדים בלבד ( ואף מעטים עד מאוד '?( זמן רב לחמנו יחדיו למען היסטוריה רחבה יותר והומנית יותר . ברגעים אלה שאני כותב בהם , המשימה המשותפת חשופה לסכנות רבות . ולא באשמתנו . יד גורל עול יכלה לנו , לפי שעה . יום יבוא , אני סמוך ובטוח , ושיתוף הפעולה בינינו יוכל לשוב ולהיות ממש כשם שהיה בעבר , גלוי ופומבי , וכמו שהיה בעבר , חופשי . ובינתיים , אשר לי , הוא יוסיף וישכון בתוך הדפים הללו , שרוחך שורה עליהם . הוא יוסיף לשמור על המקצב שנתייחד לו תמיד , מקצב של הסכמה עמוקה , אשר משחק הגומלין הפורה של ויכוחינו הנלבבים הפיח בה רוח חיים על פני השטח . בין הרעיונות שיש בדעתי לתמוך בהם בזה , לא אחד ולא שניים ל...  To the book