|
|
עדותה של ורה אלכסנדר במשפט אייכמן היא אבן דרך בדימויים של נושאי התפקידים במחנות , נשים וגברים , בשיח הציבורי הישראלי . היתה זו הפעם הראשונה בה נשמע בהרחבה ובהבלטה סיפור אישי של נושאת תפקיד שפיקחה ישירות על אסירים שלא מספסל הנאשמים . היה זה בזכות נסיבות הופעתה בבית המשפט , לשם זומנה כעדה מטעם התביעה ולא בנאשמת , והודות לאהדה שגילה כלפיה גדעון האוזנר . זו לא היתה הפעם הראשונה בה העידה במשפט של גרמני , גם לא האחרונה : בשנות החמישים ובשנים הבאות זומנה להעיד במשפטיהם של נאצים שהועמדו לדין בחוץ לארץ , ב 1958 העידה במשפט שדן את מנגלה שלא 175 בפניו , אך המשפט לא זכה לפומביות כמו משפט אייכמן , והעיתונות בארץ לא דיווחה עליו . במהלך שנות החמישים דווח על משפטים של פושעים נאצים שהתנהלו בחוץ לארץ , ובהם מסרו ניצולי שואה שחיו בישראל עדויות . ורה אלכסנדר לא נזכרה באלה . היא עצמה מעולם לא הועמדה לדין ולא הוגשה נגדה תלונה במשטרה . חלק מהתפקידים שמילאה ורה אלכסנדר בשלוש השנים בהן היתה אסירה באושוויץ היה ראש בלוק , וראש יחידת עבודה . על חלקם סיפרה בהודעה שמסרה בשישה בנובמבר 1960 ללשכה . 06 עם הגעתה למחנה...
To the book |
|
|