|
|
בראשית שנות השישים הכיר הציבור הישראלי שתי ניצולות שואה שסיפוריהן האישיים היו שונים מאוד מסיפורי השואה שנשמעו בארץ עד אז . שתיהן דיברו בגוף ראשון : זו גם זו כרכה הסבר , לפעמים התנצלות , בתיאור פועלה להצלת יהודים , אם מגירוש לאושוויץ ואם משורות הנשלחות שם לתאי הגז ; זו גם זו ביקשה להראות שסיפורה אינו מייצג את העמדה הרווחת ביחס ליהודים שבתקופת השואה נשאו תפקידים רשמיים ולא רשמיים בקהילה יהודית ובמחנה גרמני , ובתוך כך האירה משהו בדימוים האפל של נשים וגברים שכונו משתפי פעולה . הן לא הכירו זו את זו , לא בשבתן באירופה ולא בארץ . האנזי בראנד באה מהונגריה , עד ובמהלך הכיבוש הגרמני במרץ 1944 חיה בבודפשט . ורה אלכסנדר נולדה ובגרה בצ'כוסלובקיה , מאז אביב 1942 עד השחרור היתה כלואה באושוויץ . שתיהן היו נשואות לניצולי שואה : האנזי הרטמן היתה אשתו של יואל בראנד , וכבר בבודפשט היו הורים לשני בנים קטנים , בארץ התיישבו בתל אביב ; אחרי המלחמה פגשה ורה שמידל את הפרטיזן סטפאן אלכסנדר , הם נישאו ונולדו להם שני בנים . יואל בראנד נפטר ב ; 1964 סטפאן אלכסנדר הלך לעולמו לפני שנים . שניהם לקו בלבם . אחד משני הב...
To the book |
|
|