|
|
רוב הידיעות , הכתבות והמאמרים בעיתונות שהביאו את סיפוריהן של הבנות בשואה לא ציינו את גילן הכרונולוגי והסתפקו בכינוי ילדה או פעוטה . היה זה במטרה להמחיש את הפעולות הנועזות שביצעו ואת אומץ הלב שגילו . "חנה'לי היתה ילדה טובה . פעוטה זאת רצה כל היום עם מעשה סדקית כדי להביא קצת פרנסה הביתה , כולם אהבוה כי היתה נחמדה ויעלת חן , פקחית ובעלת דעת 218 , "כמבוגרת סופר בשערים ב . 1952 בנות כמה היו אז ? לא ברור ולא חשוב : הגיל הכרונולוגי ממילא לא חפף את זה המנטאלי . "מה גילם של ילדי הגיטו ? בת כמה היא הילדה , שלנגד עיניה נרצחו הורים ואחים ? בן כמה הוא אותו ילד שלעיניו נפשטו ונאנסו נערות צעירות , אמהות ? מה גילו של נער , אשר ברח מבורות המוות , בהם נקברו יהודי עיירתו , " ? כתבה שרה נשמית שנר בלמרחב ב , 1957 "מי יחזיר להם את שנות ילדותם שאבדה . " ? רחל אוירבך סיפרה על " מבוגר בן תשע" ועל "גבר בן . "שש לנה קיכלר זילברמן סיפרה על ילדה שפניה מקומטים , כשחיבקה אותה "הקמטים שעל פניה התיישרו . "מעט על אף גילן הצעיר ראו דברים נכוחה : "אמא , מדוע הלבשת לי את בגדי השבת , הרי ליריות ולמוות מובילים , "אותנו שא...
To the book |
|
|