|
|
סיפורי הנשים האמהיות היו סיפורים על נשים שגילו תכונות ויכולת לבצע פעולות שיוחסו באופן מסורתי לנשים ושהגדירו , יותר מכל מרכיב זהות אחר , את הנשיות . בעיתונות שובצו סיפוריהן בדרך כלל במדורים לנשים . העיתון שלח נשים לראיין אותן והצגתן באופן מפורש כגיבורות בתקופת השואה הובאה בעיתוני נשים . בשונה מהאמהות הביולוגיות , לא שותפו בוויכוחים ציבוריים שנקשרו לנושא השואה כמו שאלת יחסי ישראל גרמניה . למרות שלסיפוריהן , כמו לסיפורי האמהות הביולוגיות , היה פוטנציאל לשכנע לצדקת דרכן של תנועות או מפלגות . לעתים רחוקות שימשה אשה אמהית כאמצעי להצגת עמדה פוליטית וגם אז היה זה בעקיפין . ברשימה על מאה ילדים שלי שפורסמה בהבוקר הודגשו גילויי האנטישמיות בהם נתקלו לנה קיכלר זילברמן וילדיה באירופה ; בקיץ 1961 כתב קול העם . "לצערנו לא השכילה ולא טרחה לנה קיכלר לאזן את התמונה ע"י הבאת סיפורים של ילדים שחזרו לפולין השסועה והחרבה לבושי מדים אפורים והם משיבים מלחמה שערה ללאומנים ואנטישמים 194 . "כאחד כשזכו להערכה רשמית היה זה מטעם מוסד ממלכתי : ב 1962 זכתה לנה קיכלר זילברמן באות אשת הנשיא ובאות אם השנה מטעם ארגון נשי...
To the book |
|
|