|
|
הופעותיהן של האמהות ששרדו את השואה שולבו במגוון רחב של נאומים פוליטיים שהזכירו אמהות בכלל , לא רק בהקשר ישיר לשואה , בעיקר נאומים שנישאו בפני נשים באירועים שיוחדו לנשים , כמו יום האשה הבינלאומי , ועידות הפועלות וכינוסי ארגון אמהות עובדות במשק ביתן . הגדרתו של ציבור הנשים בישראל כציבור אמהות רווח מאוד בקרב דוברים משני המינים . בנאומיו שנקשרו למעמד האשה ובנאומיו בפני נשים נהג דוד בן גוריון לכנות את הנשים בישראל אמהות ; הצדקה לחקיקת חוק לשווי זכויות האשה הוא מצא בדמות האם , היא "האדם הראשון , שכל איש בא אתו , "במגע וסיפר על אמו שינדל שמתה כשהיה ילד . בדברים שנשא בפני נשים חזר על דגשים אלה . הרטוריקה שלו כללה דברים על שוויון בין המינים במדינה ובחברה הישראלית , בדרך כלל באמצעות חזרה למקורות , מדבורה הנביאה , "הרמטכ"לית של אותה , "תקופה ועד צעירות הפלמ"ח . באותה עת הדגיש את תפקידיהן של נשים במדינת ישראל שנגזרו מחלוקת התפקידים המסורתית : ילודה וחינוך . בעקבות השואה הוטעם תפקידן של הנשים היהודיות בישראל : "השואה הגדולה בגולה , השמדת מיליון ילדים יהודים עם אבדן ששה מיליון מבני עמנו - שיוו לאמהו...
To the book |
|
|