|
|
הנשים שבתקופת השואה אחזו בנשק בגטו , ביער , או במחנה , ונודעו בציבור הישראלי היו אלה שנשארו בחיים , עלו ארצה , היו מסוגלות לספר על פעולות חמושות של יהודים בשואה והיתה להן זיקה לתנועת הפועלים . אין ולו לוחמת אחת שזכתה להוקרה מיוחדת ולא היתה קשורה לתנועת העבודה . למרות שאוחזות בנשק מכל הזרמים , מכל התנועות ומכל המפלגות ביצעו פעולות וגילו תכונות דומות בתקופת השואה , השוני האידיאולוגי והפוליטי בהווה , בדומה למין הביולוגי , היה זה שהכריע . הצבתה של תנועת חרות מחוץ לגבולות הממלכתיות דחקה אוחזות בנשק מהימין שהיה להן פוטנציאל להפוך לדמויות ידועות ברמה לאומית . חיה לזר , פרטיזנית ביערות וילנה , ופלה פינקלשטיין , קשרית אצ"י בגטו ורשה , למשל , הן מהאוחזות בנשק שהשתייכותן הפוליטית לא איפשרה להן לחרוג מהשוליים . חיה לזר היתה מוכרת בימין : היא פעלה לתיאור ולהנצחת חלקה של תנועת בית"ר במעשי ההתנגדות המזוינת בשואה , במיוחד במרד גטו ורשה , כתבה וערכה ספרים שעיקרם סיפורי ההתנגדות המזוינת אז , היתה כתבת בעיתון חררת , ובימי משפט אייכמן כתבה לפעמים את המאמר היומי 145 מהאולם . היא השתתפה בעריכת הספרים חורבן ...
To the book |
|
|