בראשית קיץ 1943 התבשר היישוב היהודי בארץ ישראל כי צביה לובטקין , חברת דרור ותנועת החלוץ בוורשה , ממנהיגי הארגון היהודי הלוחם ומבכירי הלוחמים במרד גטו ורשה אינה בחיים . הנהגת היישוב קיבלה את הידיעה בזעזוע ובכאב : בקיבוץ יגור נערך טקס זיכרון , נתן אלתרמן כתב את השיר 'נערה . 'עבריה ביטאתי הפועלים פרסמו הספדים : שמה - שם נרדף למחתרת החלוצית , רוחה - הרוח החיה בעלילת הגבורה של הקוממיות באירופה הכבושה והיא - סמל להתגוננות הגבורה של מעטים נגד רבים . בתוך כך שולבה מיידית בהיכל הגבורה הלאומי , שכלל כבר את אנשי תל חי וקנאי מצדה . האחרונים נשזרו בשיר שכתב זרובבל גלס ( גלעד ) בהשראת מרד גטו ורשה , כשכתב על מחיל מסדה שהתלקח ובער . הוא לא היה היחיד שלהבות הגטו הנשרף דמו בעיניו לאש שניצתה בתקופות קדומות : סיפור מצדה איחד את שורות הצעירים מדרור החלוץ והשומר הצעיר בגטו ורשה , כתב יעקב חזן , מראשי השומר הצעיר ומייסדי הקיבוץ הארצי ; "גיבורי מרד גטו ורשה היו , "לאלעזרים אמרה אמה לוין ( תלמי ) מקיבוץ משמר העמק , לימים חברת כנסת מסיעת מפ"ם , בטקס ביגור , " הקימו מצדה לבית . "הלאומי חבר קיבוץ גליל ים השתאה ל...
To the book