מבוא אל האחות הלא ידועה

באוקטובר 1956 נסעה רינה וייס , בת תשע עשרה וחצי , ללונדון , באותו קיץ זכתה בתואר סגנית מלכת היופי של ישראל . לבירת אנגליה הגיעה כדי לייצג את המדינה בתחרות מיס עולם . המסע היה עמוס ומרגש . חזרות לקראת הערב הגדול וראיונות לכתבים מקומיים וזרים , שהתעניינו מאוד בצעירה יפת התואר שבאה מישראל . אלה היו ימי מבצע סיני . כמו בארץ , גם בתחרות העולמית היא קטפה את הפרס השני . במקום הראשון זכתה נציגת גרמניה . מהעיתונאים לא נעלמה העובדה שנציגת מדינת ישראל היא ניצולת השואה . בטקס ההכתרה דחקו בהן להצטלם יחד , הצלמים ביקשו שיתנשקו . הגרמנייה הסכימה , הישראלית סירבה . כמה ימים אחר כך שבה רינה וייס לארץ כדי להתגייס לצה "ל . עם חזרתה חדלה להתראיין . חוויותיה של הילדה מקושיצה בתקופת השואה , שמצאה מקום מסתור בכפר צ'כוסלובקי ואחר כך נשלחה לברגן בלזן , לא נתנו לה מנוח . גם אחרי שמלאו לה שבעים ממשיכה רינה יעקבזון ( וייס ) להצטמרר כשהיא חשה בריחו של שיער שרוף . בילדותה היה זה לנוכח ריחות המוות ההמוני , אחר כך בעקבות מפגשים בלתי זהירים בין מייבש שיער לקווצה סוררת . " יותר מכול רצתה אחותי להיות , "ישראלית אמרה א...  To the book