|
|
שפעם אר 1 ת אמר המלף לאהובו , השני למלף : באשר אני חוזה בכוכבים , רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זאת - מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משגע , אם כן י \ 7 כס עצה . וענה לו : שעל כן יכינו- בעךם תבואה שלא יצטךכו לאכל מתבואה הנ"ל . ןענה לו המלך : אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משגעים וכל העולם יהיה משגע אז יהיה להפף ( ולהכין בשביל כלם אי אפשר ) שאנחנו יהיוהמשגעים . על כן בןךאי נצטרף גם כן לאכל מהתבואה . אבל ךק זה שנסמן סימן על מצחנו- שנךע על כל פנים שאנחנו- משגע . שאם אהיה מסתכל על מצחף וכן כשתסתכל על מצחי - נךע מהסימן שאנחנו- משגע . / די אברהם בן ר ' נחמן מטולשיו , כוכבי אור ( ירושלים תשנ"ח , עמי רכח |( י
To the book |
|
|