( בראשית לז , לט-נ ) יעקב אהב את יוסף , בנה הבכור של רחל , מכל ילדיו , דבר שהצית את קנאתם ושנאתם של בניו האחרים . האחים שנאו את יוסף על שום שאביהם העניק לו זכויות יתר בביתו , ועל שום שתפר לו את כותונת הפסים המפורסמת שסימלה את מעמדו המועדף . הם שנאו אותו גם על שום שבימים הארוכים שבהם יצאו עם עדר הצאן למרעה והיו חשופים לצינת החורף וללהט החמה , לפגיעתם של בוזזים , חיות טרף , נחשים ועקרבים , נשאר אחיהם המפונק לשבת בבית בחברת אביהם . הם שנאו אותו גם על שום שניצל את ימי היעדרותם כדי להוציא את דיבתם רעה באוזני אביהם . דיבה רעה היא תמיד עלילת כזב הנאמרת מתוך כוונה להזיק לאדם שעליו היא נאמרת . אך דומה שיותר מכל הסיבות האלה גם יחד , האחים שנאו את יוסף בשל חלומותיו . בשעות שבהן קמו בטרם אור ראשון כדי לחלוב את העדר או להוליכו למרעה , הוסיף יוסף להתכרבל בחלומותיו . משהקיץ לבסוף , הזדרז הילד המפונק לספר שבחלומותיו ראה את עצמו מתנשא מעל אחיו ותופס את מעמד הבכורה בבית אביהם , אף על פי שלא היה ראוי לה לפי סדר הירושה . בחלומו הראשון , כך סיפר , הוא ראה את עצמו ואת אחיו עורמים אלומות בשדה החיטה . לפתע הת...
To the book