התנ"ך מספר את סיפורי האבות והאמהות כסיפורים קצרים , נפרדים , שהקשר ביניהם רופף וכמעט שאיננו מורגש . אין בתנ"ך סאגות משפחתיות מפותלות , שמתפצלות לסיפורי משנה בעלי חיים משל עצמם . אין בו רומנים שהקורא מתקשה לעקוב אחר פיתוליהם . הקשרים המשפחתיים בין גיבורי התנ"ך אמנם ידועים לכולם , אבל הם אינם מתוארים כרצף של יחסים מתמשכים ויומיומיים , אלא כיחסים שנפגשים לרגע , במכוניות שנעצרות זו לצד זו ברמזור אדום , ובדקה הבאה כל אחת מפליגה לדרכה . הכול יודעים שאברהם היה אביו של יצחק שנולד לו בערוב ימיו , ולכן נדמה שהיחסים ביניהם היו קרובים והדוקים , וייתכן שכך באמת היה . אך בספר בראשית סיפורו של אברהם נפרד מסיפורו של יצחק , והם נפגשים פעם אחת בלבד - בסיפור העקדה ( בראשית כב . ( סיפורו של יצחק מנותק מסיפור ילדותם של בניו , יעקב ועשו , ורק מעשה גזלת הברכה מאפשר לנו להציץ למערכת היחסים ששררה בביתו ( בראשית כז . ( הפרטים המועטים שהתנ"ך מוסר על קשרי המשפחה שבין הגיבורים , מעלים את השאלות : איזו חשיבות יש לקשר שביניהם ? מדוע חשוב שנדע שאברהם היה אביו של יצחק וסבו של יעקב ? מדוע חשוב שנדע שיצחק , ולא ישמעאל ,...
To the book