פרק שביעי תפיסת הפריון בתנ"ך ובעולם הקדום

העולם מחולק לשתי ספירות : עליונה ותחתונה . הספירה העליונה שוכנת במרומים ובה נמצא הפנתיאון , שלפי אמונתם של העמים הפגאנים , היה מקום משכנם של האלים . הספירה התחתונה היא הארץ , מקום משכנם של בני האדם על כל צרותיהם ומכאוביהם . האלים , דרי הפנתיאון שבשמים , חיו חיי נצח , ולכן היו משוחררים מאימת המוות . הם לא חששו שמא הוא יבוא עליהם בחטף או יזדחל באטיות מייסרת לתוך עצמותיהם ויטול את נשמתם ואת נשמת אהובי לבם . האלים לא הצטרכו להניח בצד כמה מעות לימים שבהם שיניהם תנשורנה , גוום ישתוחח וצעדיהם יהפכו מהוססים , רועדים ושבריריים . הם לא ידעו מהו פחד ויגון ולא מהי דאגה . במקום משכנם שבמרומים שררה שמחה תמידית , וחגיגות צוהלות ורעשניות התקיימו במעונם מעלות השחר ועד עלות השחר הבא . האלים הקדישו את חייהם לבילויים ולהילולות והתקוטטו בשמחה על חסדיהן של האלות היפות , שהיו משועממות וחסרות רסן כמותם . לפני צאתן לחגיגות נהגו האלות להתייצב מול המראה התלויה בשמים ולהתמוגג מזוהרן הנצחי ומכך שאף קמט לא נחרץ ברקמת העור החלקה המתוחה לעד על פניהן הצעירות . לאחר שהפריחו לעצמן נשיקה מאוהבת באוויר , הן דאו בהינף כנף ...  To the book