ו. הלשון כנושא

בזרים הלשון אינה רק אמצעי לאפיון דמויות ולייצוג , "אחרים"ה היא גם אחד מנושאי המחזה " . לכל אחת מארבע הדמויות לשון ייחודית : גצל בן השמונים וארבע מוטרד מהמילים שחומקות מזיכרונו בשל גילו . הוא מדבר בשפה רהוטה ודולה מזיכרונו סיסמאות מעברו הציוני : "יהודים דברו , "עברית "כיבוש ; "העבודה פסוקים מהמקרא : "חיים ומוות ביד הלשון" ( משלי כח ( 21 "כסדום היינו לעמורה דמינו" ( ישעיהו א ;( 9 מצטט בחנוכה מההגדה של פסח "השנה עבדים בשנה הבאה בני ; "חורין ומזכיר יצירות ספרות : כשהוא מאשים את אשתו שנפטרה בבגידה הוא מדמה אותה למדם בוכרי ולליידי צ'טרלי . גצל משלב בדיבורו גם מעט מילים באידיש . מדלנה , המטפלת הזרה מרומניה , כמעט ואינה משתמשת בפעלים "היה טוב שינה , " ? ללא התאמה בין מינם של השם והפועל "אני ידע אני מטומטם , "גדול וללא מילות קישור ושייכות "אמא אתה . "אין את המילים החסרות לה בעברית היא משלימה כלועזיות "אני שרה קורוס" ןמקהלהן . העברית של בנהוטו , הפועל הזר מסיירה לאון , משובשת ובלתי מובנת , והוא אומר משפטים שלמים באנגלית . שומר המחסום , מהגר מרוסיה , סיגל לעצמו את שפת הקללות הגסה והתוקפנית של בני...  To the book