|
|
איש איש הם יוצאים מביתם . מצטרפים אחד אחד להליכה משותפת . ו " בעת שהלכו " היו "כל , "העם איש לא נעדר . איש אחר , באותו זמן ובאותו מקום , ב"עת הליכתו" קשוב למרחב המקיף את הדרך , והדרך חשובה לו לא פחות מהמקום אליו הוא הולך . שתי עלילות מקבילות , מי מההולכים בהן באמת מגיע אל ? "המקום" סיפרו חסידים על רבי משה לייב מסאסוב : פעם אחת , בערב היום הקדוש , יום הכיפורים , בעת שהלכו כל העם הקדוש לבית התפילה , וגם בבית התפילה של הקדוש ז"ל [ רבי משה לייב מסאסוב ] כבר נתקהלו כל החסידים , המשתופפים בצלו והם ממתינים על הצדיק הקדוש ז"ל והוא לא בא . אולם דרכו בקודש היה , שלא ימתינו המתפללים עליו ואם יאחר לבוא היו מתפללים בלא הרב הקדוש . לכן התחילו לומר כל נדרי ואחרי כן בא אל בית התפילה . וידרשו החסידים אחרי שורש הדבר מה היה . וייוודע להם כי בעת הליכתו לבית התפילה , ששמע קול ילד אחד בוכה וצועק עד למאוד . וירץ למקום הזה וירא כי אין איש , כי אם הילד הלכה לבית התפילה והניחה את הילד בוכה .
To the book |
|
|