פתח דבר

יובל שחר ילדים הם חלק מן החברה האנושית . הם מייצגים את השלב המוקדם בחייו של כל אחד מאתנו , והם שכבת הגיל הצעירה של החברה . לפיכך חלקם של הילד ושל הילדות הוא שווה כמות וערך לאלה של הבגרות , של ההורות , של " סבאות " ושל הזקנה . לא כל אדם זוכה להורות ולאריכות ימים . לעומת זאת כל אדם שחי ולו תקופת חיים קצרה , היה ילד וחווה ילדות . יתרה מזו , הורינו " הם ההורים הפרטיים של כל אחד מאתנו , אך "ילדינו " הוא מושג טעון וכפול משמעות לפחות : הילדים הפרטיים שלנו וגם הילדים , דור העתיד , החברה שבה אנו חיים . זו מהות העומק שמעמיסה על הילד ועל הילדות משמעויות רבות , הרבה מעבר לעולמו הפרטי של הילד ואף מעבר לאחריות ולתחושות המלוות את הוריו ואת משפחתו המצומצמת . ואם כך בכל עת , שבעתיים נכון הדבר בתקופות של מהפכות ושל תמורות חברתיות ולאומיות , שהרי המאבק על שינוי הוא קודם כול למען העתיד : למען הילדים של היום ולמען אלה שאנו מבקשים להביא לעולם טוב יותר . הילדים במידה רבה פתוחים יותר לשינוי הצפוי ויישאו ביתר קלות מכאוביו , שהרי הם טרם אחוזים במסורתי ובקיים , וערוכים טוב יותר בגופם וברוחם לקבל את התמורות . בעת...  To the book