המורים שהשתתפו בהשתלמות המוסדית הפכו לראשי צוותים והנחו את ההשתלמויות הבית ספריות , שכל אחת מהן תפקדה כקבוצת למידה אוטונומית ועצמאית . ( Herbst , 1976 ) כל צוות בחר תחום או נושא ( שאותו תפס על פי רוב כמוקד של אי-שביעות רצון . ( בשלב שני אבחן הצוות בעיה מהותית ( לעתים סמויה , ( הגדיר השערות עבודה והציע דרכי פתרון כהצעה לשינוי . לאחר שנבחנו ההצעות הלכה למעשה , אומצו רובן על ידי בית הספר בשיפורים או בשינויים מוסדיים . ניתן לראות בהשתלמות הבית ספרית גם מסגרת הרותמת קבוצות של מורים לתהליכי למידה ארגונית , ( Argyris & Schon , 1978 ) ומערבת אותם בדיונים דמוקרטיים , הבוחנים מחדש את ההנחות החינוכיות של בית ספרם . חוסר ההתאמה בין האידאולוגיות לבין המבנה והתפקוד של בית הספר עולה לדיון במטרה להגיע לפתרונות . במובן זה נוטלים המורים למעשה חלק פעיל בתהליכי קבלת החלטות בית ספריות ובניסוח מחדש של מדיניותו בתחומים שבהם בחרו לעסוק . ניתן אפוא לראות למידה והתפתחות מוסדיות כתהליך של " דמוקרטיזציה בית , "ספרית כמעבר מדגם הארגון הביורוקרטי וההיררכי לדגם מערכתי או מרושת . ( Herbst , 1976 ) ( הדיון בנושא זה יו...
To the book