פרק ד מיליון

ה' באייר , פינת תש"ח . דרך פינת הרחובות הסמלית הזאת , בלב העושר התל אביבי , ביו חנויות המעצבים היוקרתיות ומתחת למגדלי היוקרה , לפי התכנון , היו אמורים לזרום מאות אלפי המשתתפים בהפגנה הגדולה בתולדות ישראל . אבל למרות הסמליות , כיכר המדינה לא הייתה המיקום המועדף . " התנגדתי לכל אורך הדרך לכיכר המדינה , ואני עדייו חושב שזאת הייתה טעות , אבל המשטרה התעקשה . רציתי לעשות את ההפגנה באבן גבירול , כך שהבמה תהיה או בפינת רחוב ארלוזורוב או במקביל לעירייה . נהר אחד ועצום של אנשים מצטלם טוב יותר בעיניי , וגם לי ולדפני היה רעיון של עצרת עם כמה במות , אחת יותר מרכזית עם הגברה קצת יותר חזקה וארבע במות קטנות יותר לידה , כך שנוכל לתת להרבה מאהלים ואנשים לדבר וגם ליותר אמנים , "להופיע אומר אלוןלי גרין . "כל אמן רצה להופיע בהפגנה . "הזאת " היה לנו ויכוח אינסופי עם המשטרה . הם רצו לשים אותנו בפארק הירקון , כי הם טענו שזה המקום היחידי שיכול להכיל כל כך הרבה אנשים . התעקשתי שזה לא יהיה בפארק הירקון , כי זה מחוץ לעיר . כתל אביבי , לא הייתי מגיע להפגנה בפארק הירקון . הפגנה צריכה להיות במקום מרכזי . אין מה לעשו...  To the book