פרק א ב' זה אוהל

" מי מוכן להיעצר איתי " ? את השאלה הטעונה הזאת , ששוגרה בדרמטיות אל לב הסלון הקטן והארוז-למו וצה של דפני ליף , הטיח יגאל רמבם בקהל שומעיו , רובם אנשי תקשורת נוירוטיים ורושדנים , בלי למצמץ . כשסיים , הרים את ידו בהפגנתיות והיכה למצטרפים . " עד עכשיו הכל היה בולשיט . מה שאני עומד להגיד עכשיו , זה הדבר החשוב , "באמת הוא אמר כמה שניות לפני כך . "אחרי שדיברנו , וצעקנו , ושרנו , יגיעו השוטרים , ולא סתם שוטרים . אנשי יס"מ . הם יצעקו שזאת התקהלות בלתי חוקית , ויורו לנו להתפזר מיד . הם יצעקו פעם , הם יצעקו פעמיים , בפעם השלישית הם כבר לא יצעקו . הם ייקחו את הגיינג'י , הם ייקחו את הבחור עם השיער הארוך והם ייקחו את השחור . זאת לא בדיה ! זה קרה לי במרץ ה-ש-נ-ה . " ! הקהל השבוי של רמבם בסלון הקטן ברחוב אהרונוביץ' 11 בתל אביב כלל תשעה אנשים נוספים , שרובם לא הכירו אלה את אלה לפני אותו ערב . בעוד כמה ימים , הם עתידים להוליד את תנועת המחאה הגדולה בתולדות ישראל ואת המחאה העממית הגדולה בעולם ( ביחס לגודל האוכלוסייה , ( שפרצה במסגרת גל המחאה הגדול של . 2011 לימים יכנו אותם , "שביעייה" "שמינייה" , "תשיעיי...  To the book