פרק שלישי הרפובליקה האסלאמית וראשית הקרע עם לבנון

המהפכה האסלאמית באיראן , שהתחוללה בראשית , 1979 מצאה את העדה השיעית בלבנון בעיצומו של משבר עמוק , שנוצר בעקבות היעלמותו המסתורית של האימאם מוסא אלצדר , בסוף אוגוסט 1978 בלוב . תנועת אמל איבדה את מנהיגה הכריזמטי , שסביבו נעה והתגבשה הנהגת התנועה , ועתה נחשפה ליריבויות פנימיות , שפגעו בתפקודה ובדימויה . שיח' מוחמד מהדי שמס אלדין , סגנו של אלצדר במועצה האסלאמית השיעית העליונה , וחוסין אלחוסיני , שנבחר לתפקיד המזכיר הכללי של אמל , התייצבו בראש המאבק להחזרת האימאם . השיעים פנו לממשל הלבנוני ודרכו לשלטונות לוב ואיטליה , אליה , טען קד'אפי , עזבו אלצדר ומלוויו . גם השאה האיראני , שהיה באותה עת בשלהי שלטונו , הביע נכונות לסייע ושיגר שליח אישי מטעמו , פרידון מות'קי , לירדן ולסוריה . השליח האיראני נפגש עם המלך חוסין ועם הנשיא אסד וביקש את סיועם בגילוי עקבותיו של 1 האימאם . שליחים שיעים יצאו לצרפת לבקש את התערבותו של ח'ומיני ; אך לשווא , כל המאמצים להתחקות אחר גורלו של אלצדר 2 עלו בתוהו . ניצחון המהפכה באיראן הפיח רוח חדשה בקרב השיעים של לבנון וזקף את קומתם . הם חשו הזדהות ואהדה לשלטון החדש בתהראן...  To the book