|
|
בפרק זה אבקש לעמוד על גלגוליה של המהות השמאית בדורות שאחרי שמאי הזקן . כפי שהוצג במהלך הספר עד כה , השמאות הנה שילוב של מבנה אישיות , פילוסופיה ומשנה הלכתית , שאינה תחומה לאיש בודד אלא היא דגם אידיאלי לאבטיפוס של חכם הלכה . ברור שניתן לראות בתלמידיו ההיסטוריים של שמאי הזקן ובבית שמאי את ממשיכיו הטבעיים של אותו מודל שמאי . הן הזיקה האישית למחולל הזרם השמאי , הן השיוך החברתי לקבוצת העמיתים שמזדהה עם העקרונות השמאיים והן המתיחות והנפרדות הסוציאלית מקבוצת העמיתים המנוגדת , בית הלל - כל אלו מן הסתם היוו גורמים מזרזים לעיצוב קבוצה חברתית בעלת מאפיינים שמאיים מובהקים בדורות העוקבים לתקופתו של שמאי הזקן . עם זאת , לא מן הנמנע , שאף בדורות מאוחרים יותר ובהיעדר זיקה אישית ישירה לשמאי הזקן או לתלמידיו , תצמח דמות הלכתית בעלת מאפיינים שמאיים ברורים . בייחוד לאור העובדה שהדורות המאוחרים לשמאי יכלו לספוג היטב את מהותו ומשנתו באמצעות הספרות שתיעדה את שמאי ההיסטורי . לכן , אך טבעי הוא , שדמויות הלכתיות , שנטיות נפשן ותכונותיהן האישיות דומות במאפייניהן למודל השמאי , יאמצו במידה זו או אחרת את המשנה השמא...
To the book |
|
|