החקר המדעי

כתחומי מדעי הטבע השונים - דוגמת ביולוגיה , פיזיקה , כימיה , רפואה ואסטרונומיה - חוקרים תופעות שונות ולפעמים היבטים שונים של אותן תופעות , ולכן גם שיטות החקר הנהוגות בהם שונות ומגוונות . עם זאת , יש בהם מן המשותף בהסתמכותם על ההיגיון , על הצגת ההשערות , ועל דרישה לתוקף אובייקטיבי של ההוכחות . אדם יכול לחוות אין-ספור פעמים תופעות מסוימות , ולמרות זאת לא יחווה שום תובנה הנוגעת לחוקיות שהן פועלות על פיה . היכולת לראות "מבעד" למובן מאליו שבתופעות את ההיגיון ( לוגוס ) המושל בכיפה מייצגת שילוב מיוחד של דמיון יוצר עם המשגה לוגית . בלעדי תכונה זו לא היו מתחוללות פריצות דרך במדע . ( Bronowski , 1965 ) ואולם , ברגע שחווים תובנה חדשה בדבר קשרי הגומלין שבין תופעות ( שקודם לא נראו כלל קשורות זו בזו , ( נדרשת פעולה של הבניית השערה תיאורטית ; משמע , ניסוח השערה במונחים בעלי לכידות רעיונית , וזמינות לבחינה , ניסוי או מתודת הוכחה אחרת . השלב הבא המאפיין את החקר המדעי הוא עריכת התצפיות , ביצוע הניסויים , ואיסוף הנתונים על פי נורמות קבועות ובתנאים מבוקרים כדי להבטיח את תקפותם האובייקטיבית של הממצאים ( ריכ...  To the book