|
|
לכל אורך ההיסטוריה היה קושי גדול לגשר כין שאיפת האדם להשיג אמיתות מוחלטות , בעלות ודאיות אובייקטיבית וחלות אוניברסלית , לבין יכולתה של התבונה האנושית לספק אמיתות שכאלה . קושי זה עומד כיסוד החשיבה המדעית והתרבותית גם היום ויש לו השלכות חשובות על אופן החשיבה של הקהילה המדעית ועל הערכים הבסיסיים של החינוך ההומניסטי . אם עד לעת המודרנית סברו בני אדם שדעות קדומות מתנות ומשבשות רק את חשיבתם של הדבקים באמונות דתיות או אידיאולוגיות טוטליסטיות , הרי בימינו - לאור ההתפתחויות בפילוסופיה של המדע - ברור לכול שגם הוגים ומדענים אינם בוחנים את המציאות מנקודת ראות ניטרלית כלשהי , אלא מושפעים מנטיות אישיותיות , קטגוריות תרבותיות , מסורות חשיבה ופרדיגמות מחקר . במילים אחרות , תוכנן של השאלות הנשאלות במדע ובדרכי המחקר הנבחרות מושפע תמיד ממסורות תרבותיות , אופנות חברתיות וגורמים אישיותיים שאינם קשורים בהכרח לחקר המדעי . ההישגים המדעיים שהושגו , המתודולוגיות המחקריות זו או שננקטו והאמונות שקהילה מדעית אחרת מחזיקה כהן כיסודות להמשך פעולתה , נתפשים כפרדיגמות של אמת . פרדיגמות אלה מספקות גם את הדגמים ואת אבני-...
To the book |
|
|