אוריינות פדגוגית

בתחום האוריינות הפדגוגית קשה במיוחד לתת הגדרות ואפיונים , וזאת משום שעוסקים בה בסוג של אמנות ושל חוכמה , שמטבען אינן נענות להמשגה ברורה . על דרך אמרתו של אריסטו , שהמעשה החכם הוא המעשה שעושה החכם , אפשר לומר שתפישת האוריינות הפדגוגית שלנו נגזרת מדימוי חי שיש לנו של הפדגוג המופתי . ואולם בלא קטגוריות מושגיות שיקרבונו אל דימוי האוריינות הפדגוגית לא נוכל , בעת הצורך , לזהות את הפדגוג המופתי . וכל ההקדמה הזאת לא באה אלא כדי להציג את הרעיון שמצוינות באוריינות פדגוגית משלבת בה שלוש איכויות : א . אמנות שיקול הדעת והשימוש בדעת למען קידום מרבי של אישיות התלמיד בהקשרים הקונקרטיים של תנאי חייו ; ב . החוכמה שבזיהוי החשיבות היחסית או סדר הקדימויות בין אידיאלים , ערכים ויעדים , מבחינת הברכה שהם עשויים להביא להתפתחות נאותה של האדם ; ג . בחירת האמצעים ההולמים והיעילים להגשמת המטרות והיעדים . המפתח להבנת האוריינות הפדגוגית הוא בתובנה שהיא עוסקת בידע של האורגניזם כולו , שאינו ניתן לא להמשגה קטגורית ולא לחיקוי טכני . הכוונה לחוש מפותח של התמצאות במרחב המחשבה והפעילות החינוכית , המאופיין במאזניים הרגישים ...  To the book