כידוע , תרבות היא מושג רב-משמעויות . על פי המשמעות התיאוריתהניטרלית שלה , תרבות היא מכלול היצירה החברתית - בהגות ובמדע , כמוסר ובמשפט , בדת ובאמנות , בטכנולוגיה ובפוליטיקה - והגדרה זו הן תקפה לקהילות חברתיות שתרבותן פרטיקולרית והן לאנושות כולה כתרבות אוניברסלית . על פי המשמעות הערכית-הנורמטיבית , תרבות אינה כוללת בה את כל מעשה היצירה של בני האדם , אלא את המיטב והמובחר שבו - פרי ההילולים של רוח האדם במגוון התחומים של החשיכה , היצירה , הדיבור והמעשה . הגדרה שיפוטית ומאתגרת זו תקפה הן לתרבות ( הגבוהה ) של קהילה פרטיקולרית והן למה שנחשב כתרבות גבוהה המשותפת למין האנושי כולו ( הקנון , הקלסיקה או נכסי צאן ברזל שערכם עומד להם גם מעבר לגבולות הזמן והמקום . ( כיוון שלעתים משמשות שתי המשמעויות דלעיל בערבוביה , האוריינות התרבותית נתפשת על פי רוב כאותה השתית תרבותית משותפת - השכלתית , ערכית ומיומנותית - אשר מאפשרת לחברים בקהילה להשתתף בצורה מושכלת ומיומנת בדיון הציבורי , כמשק הכלכלי ובעשייה התרבותית . המצדדים בהקניית אוריינות תרבותית רואים בה שני יסודות שונים ומשלימים : אמצעי לטיפוח רוח האדם , דהי...
To the book