פרק חמישה־עשר המזכירה הכללית

הפרישה לא נעמה לה במיוחד . המציאות הקשה הזאת התבררה לה מיד לאחר שעזבה את משרד החוץ . היא לא עשתה כל הכנות לפרישתה והניחה כי החיים יהיו מעתה קלים יותר ויתנהלו בקצב אטי ומתון יחסית , ובעיקר ללא נטל האחריות הכבדה שרבצה עליה עשרות שנים . היא לא ניתקה את עצמה לחלוטין מן הפוליטיקה , אלא המשיכה לשרת בכנסת והיתה אחת הדמויות המכובדות ביותר בוועדת החוץ והביטחון ( שבה ישבו עתה גם דיין , בן גוריון ופרס . ( היא נשארה חברה בכל המוסדות המרכזיים של מפא"י ושל המערך ובעיקר הוועדה המדינית והמזכירות . בכך שלא פרשה מהכנסת היא אותתה לחבריה שיביאו בחשבון כי היא עוד קיימת ומסוגלת לתרום בדרג בכיר יותר . בינתיים , בתחילת , 1966 היא נהנתה מן החופש היחסי שבא לידי ביטוי בכך שלא היתה צריכה ללכת למשרד , לקבל אורחים רשמיים , להתעדכן בערמות של דו"חות ומברקים ולקבל החלטות . היא לא היתה חייבת להשתתף בישיבות הממשלה וועדותיה . היא החליטה באילו דיונים של הכנסת היא תשתתף ובילתה זמן רב יותר בחברת ילדיה ונכדיה . בסופי שבוע נסעה לרכיבים . ער מהרה התברר לה כי היא אינה מסוגלת להתרגל לשגרה שמחוץ לחיים הציבוריים . משנת 1927 היא הי...  To the book