עדי אופיר תנאי מינימום לתיאוריה ביקורתית

תיאוריה ביקורתית זקוקה לתנאי מינימום כדי להתקיים כתופעה תרבותית ממוסדת . התנאי הראשון הוא קיומה של אכסניה מתאימה , וו האכסניה שסיפק לנו מכון ון ליר עוד לפני ייסוד כתב העת תיאוריה וביקורת . זהו תנאי חומרי לכל פעילות אינטלקטואלית , שמנקודת מבט כלכלית היא נתפסת כבזבוז ומנקודת מבטו של השלטון היא מטרד או סכנה . על אכסניה זו אני מודה , אבל לא עליה אדבר . את דבריי אני מבקש לייחד לתנאים שאינם חומריים והם מיוחדים לתיאוריה הביקורתית כסוג מובחן פחות או יותר של פעילות אינטלקטואלית . כלל יסוד בשיח המדעי המודרני אומר : כל טענה מדעית מועדת לטעות . אחד מתפקידי המדען הוא להפריך טענות מוטעות . היחס המדעי לטעות מקפל בתוכו שני מומנטים נבדלים : האחד הוא המחויבות לסלק טעויות והאחר הוא המחויבות להעדיף טענות שיש בעיקרון דרך לברר אם הן מוטעות . סילוק הטעות אינו שייך לתכלית הפעילות המדעית אלא לתנאי המינימום שלה : מי שמשחק במשחק הלשון המדעי מחויב שלא להחזיק בטענה שהתבררה כמוטעית . זה תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומו של שיח מדעי . המחויבות שלא להחזיק בטענה שאי אפשר להפריך רופפת הרבה יותר . לפעמים אוחזים בטענות כאלה ...  To the book