האלמנה, היתום והגר אשר בשער

לאה שקדיאל הבעל שמ י מספר מלכים : בין אדם למקום או קדימות האונטולוגיה לאתיקה במונחי הנצרות של ימי הביניים פרק יז בספר מלכים א' הוא כעין " דרמה של נסים" בשתי מערכות . מטרת המחזה להחדיר בצופים אמונה תמימה ללא רבב של ספק דתי , ולכן הכוכב שלו הוא נביא בדמות סופרמן . במערכה הראשונה הנביא ממציא שפע על טבעי של מזון לאלמנה ענייה אך צדקת גמורה . במערכה השנייה קצב העלילה מסתחרר והמתח עולה : בנה של האישה חולה פתאום ושוכב על ערש דוויי . עתה הנביא נדרש לתת דין וחשבון על מעשיו , שכן הוא זה שלקח עליו את התפקיד של מגן המשפחה מכל צרה , בשם . 'ה מחלתו כמו בשמות פרק ב , שבו משה הוא היחיד הנקרא בשם וכל היתר נקראים איש מבית לוי , בת לוי , אחות הילד , בת פרעה , כך גם כאן מבליט המקרא את הגיבור היחידי של הסיפור . בשני המקרים , אגב , שמו של הגיבור כללי כל כך שתוכנו הסמלי מבטל בעצם את תפקודו כשם פרטי אנושי ובמקום זאת משווה לו ממדים מיתיים : "משה" במצרית פירושו , "היילוד" ו"אליהו" אינו אלא צירוף של שני שמות האל . פירוט הדמיון בין אליהו למשה ( למשל כל פרק יט ) חורג מגבולותיו של מאמר זה - ראו למשל ילקוט שמעוני פרש...  To the book