רצפה בת איה: הרהורים על גיבורה־אישה

אסתר עילם הוקע המקראי רצפה בת איה היא דמות מקראית המשתתפת בסיפור רב שנים על יחסים מורכבים וסכסוך מתמשך בין הנהגת עם ישראל ובין עם הגבעונים , ובעצם היא זו שבזכותה הסכסוך מסתיים . ראשיתו של הסיפור בימי יהושע בן נון וסיומו בימי דוד המלך , ורצפה בת איה מופיעה בחלקו האחרון ( שמואל ב' כא : א-יד . ( חלק זה פותח בסיפור על רעב בימי דוד המלך הנמשך שלוש שנים רצופות . לשאלתו של דוד את אלוהים , נאמר לו שהרעב הוא עונש על הרג שהרג שאול בזמנו בעם הגבעונים - מעשה שהפר את הברית שכרת עמם עם ישראל בעבר הרחוק . יש לציין שאת הברית הזאת השיגו הגבעונים במרמה : בספר יהושע פרק ט מסופר כי לשמע ניצחונותיו של יהושע ביריחו ובעי נקבצו כל המלכים להילחם נגדו , אבל הגבעונים , בני האמורי , העדיפו להופיע לפניו כבאים מארץ רחוקה המבקשים לכרות עמו ברית . כאשר גילה יהושע שאינם רחוקים , החליט לכבד את הברית שכרת עמם ולא הכה בם . נשיאי העדה התאכזבו מהחלטתו של יהושע והציעו שהגבעונים "יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה" ( יהושע ט : כא . ( הברית עמדה במבחן בימי יהושע : מלך ירושלים , שחשש מגבעוןו שהייתה "עיר גדולה ... כאחת ערי...  To the book