מסע דמיוני במדרש בנות יתרו

מתי שמואלוף אפילו בחשכה הם לובשים יהלומים דרושה מטפורה להבין העתק של הגשר העדין בין הבור ובין הבאר כמו לומר המוות החי , מחזיק את היד הפוליטית ואת היד החולמנית שכן הפוליטיקה מתחילה למות בחלום והחלום מתחיל לחיות בפוליטיקה . ועד שהגעת ציפורה , הייתי רוצח ומנהיג זר . בחרתי לכתוב על המדרש של "בנות יתרו" משום שהוא מחדש לנו פרטים על הפעילות ועל הערכים שהבנו את ציפורה . המדרש יכול היה לספר לנו בפשטות כיצד פגש יתרו את משה , אבל הוא לא עשה כן . ההפך . הוא מספר לנו סיפור מוזר כיצד הסתכנה ציפורה והאכילה את משה בכל עשר השנים שהוא היה כלוא במדיין . המעבר הבין דורי בין יתרו לציפורה חשוב כדי להבין את דמותה ואת המפגש הבץ תרבותי . משה פגש את ציפורה , ולא את יתרו , משום שציפורה מסמלת ציר של מחשבה חדשה שאפיינה את בנות מדיין . היא אמיצה משום שהסתכנה כדי להציל את משה . בדרך לגאולת אהובה היא המרתה את פי אביה כעשר שנים . הכוח הנשי הטמון בדמותה הוא זה שהשלים את משה כשהוא יצא למסע השחרור של העם העברי ( בלי להיסחף לטלאולוגיה מעגלית שבו משה מסביר לנו במנהיגותו המולדת את כל הדרך שעבר מבית פרעה להר סיני . ( ואולם ...  To the book