"ואני עושה שלום": סרח בת אשר מונעת מלחמה

גלית סעדה אופיר סרח בת אשר ( כשמה במדרש , או שרח בת אשר כשמה במקרא ) הייתה אחת מנכדותיו של יעקב . אף שבמקרא שמה מופיע פעמיים בלבד , במדרשי חז"ל ובמסורות שבעל פה בקהילות יהודיות ברחבי העולם נקשרו לדמותה אגדות רבות . באגדות אלה היא מופיעה כדמות ייחודית וחשובה בתקופות זמן שונות , המגלמת ערכים מוסריים נעלים . סרח נתפסת כמי שזכתה באריכות ימים , ודמותה מופיעה בעת הגירתה של משפחת יעקב מכנען למצרים , בהגירה חזרה ממצרים לכנען , במסע במדבר ואף בתקופתו של דוד המלך . עוד היא נתפסת כבת אלמוות , כמי שנכנסה לגן עדן בעודה בחיים וכראש אחד ההיכלות בשמים , שם היא מלמדת תורה נשמות של צדיקות . במאמר זה אציג את דמותה של סרח ואת אופייה הייחודי מתוך התמקדות באירוע המופיע בספר שמואל ב' ועוסק במניעת מלחמה בסוף תקופת שלטונו של דור המלך , והצלת העיר אבל בית מעכה מחורבן על ידי אישה . במדרש ובמסורות שבעל פה אישה זו מופיעה כסרח , והיא מציגה היבט נוסף של דמות רבת עוצמה זו . שמה של סרח מופיע לראשונה בספר בראשית arc יז ) כאחת מבנות משפחת יעקב שהיגרה עם המשפחה למצרים . אזכור שמה במקביל לשמות בניו של אשר מרמז על חשיבותה ...  To the book