נשים, קול, ושינוי חברתי: בנות לוט

רבקה ת ובל משיח צמד המילים "סדום ועמורה" הוא מאז ומעולם ביטוי המתקשר לקלקול חברתי עמוק , ולשמעו עולות על הדעה מיד מילים כמו פריצות , שחיתות , רשע ופשיעה . נדמה שבזיכרון הקולקטיבי שלנו כעם , עוד מימי אברהם , נצרבה סדום כאפשרות הקיצונית לחברה נטולת ערכים ועונשה הדרמטי כאזהרה האלוהית לחברה שסרחה . ואולם יש מקום לשאול במה הייתה סדום כה יוצאת דופן עד שנענשה באופן כה טוטלי שמחה אותה מעל פני האדמה ? שכן ידוע שחברות רבות באותה תקופה , מימי נוח ועד אברהם , לא הצטיינו ביחסיהן החברתיים , וגם בהן התקיימו רשע ושחיתות ופגיעה בחלשים . מדוע נבחרה דווקא סדום להיענש באופן כה קשה ובלתי הפיך ? האומנם היה בה משהו יוצא דופן לעומת ערים וחברות אחרות ? אחדים מהמפרשים מרגישים את רמות השפלות שאליהן הידרדרו אנשי סדום . יחזקאל הנביא מתייחס לעוונה של סדום בהזנחת העניים ואי שמירה על כבודם וזכויותיהם : הנה זה הןה ערן קודם אחותן גאון שבעת לחם ושלוה הקזקט הןה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזייה . יחזקאל טז : מט לפי פשט הפסוק ומקורות נוספים סדום בורכה בשפע של משאבי טבע , מים , צמחייה , מחצבי כסף וזהב , ואנשיה זכו לעוש...  To the book