|
|
מיכאל פיצ'ירילו כמאה שנים לאחר גילוי הפסיפס הראשון בירדן ( פסיפס כנסיית הבתולה במידבא , ( ניתן לקבוע , שהפסיפסים שנתגלו בירדן הם יוצאי דופן מבחינת עושרם ורמתם האמנותית . ראוי לציין , שאמנות הפסיפס בירדן המשיכה לשגשג גם לאחר התקופה הביזאנטית , וכמה מן הפסיפסים הנאים ביותר הם מן התקופה האומיית , במאות השביעית והשמינית . אמנות הפסיפס בירדן הגיעה לשיאה במאות החמישית-שמינית . ואולם , יש גם פסיפסים מוקדמים בהרבה . הקדום שבהם מימי הורדוס , מהמאה הראשונה לפסה"נ , נתגלה בבית המרחץ במכוור . הפסיפסים מהתקופות הביזאנטית והאומיית נבדלים בסגנונם מאלו של התקופה הרומית . פסיפסי ירדן מעטרים בעיקר כנסיות , בנייני ציבור חילוניים ובתים פרטיים . כל הפסיפסים ששרדו הם רצפות פסיפס , אף שנמצאו שרידים דלים במפולות שעל גבי הרצפות , המעידים על קיומם של פסיפסי קיר , בעיקר של כנסיות , בגון אלו בהר נבו ובמידבא . הטכניקה שבה השתמשו אמני הפסיפס בירדן היתה אחידה למדי . קוביות הפסיפס נעשו מאבן מקומית , והונחו על שכבת טיח לחה , שהורבדה על תשתית טין וחצץ אטומים למים , עם שכבת ביניים מאפר . בפסיפסי הכנסיות אנו מוצאים כתובו...
To the book |
|
|