א . בן אברהם מאז הכיבוש העות'מאני ב 6 ו 5 ו נודעה לעבר הירדן חשיבות מיוחדת , שבן דרך עולי הרגל מתורכיה לחג'אז חצתה אותה למלוא אורכה . תחילה נמנע הסולטאן התורכי , סלים , מלהתערב באזור שממזרח לירדן , אך לאחר התמוטטות השלטון הממלוכי נתיר חלל , אותו ניצלו הבדווים כדי להטריד את עולי הרגל . התורכים החליטו , על כן , להשיב את הסדר על כנו . מוסדות הרשות הועתקו לכרך ונקבע חיל מצב בשובך . אלא שהסדר זה החזיק מעמד רק שנים ספורות , ולקראת סוף ימי שלטונו של סולימאן המפואר , מרדו הבדווים משבט התמימיה בכרך . הוואלי של דמשק , שעבה"י היתה תחת סמכותו , ביקש משליט שבם , אבו נימר , לטפל במצב . הלה אסף מסביבו כוח גדול , עלה על כרך והכניע את המורדים . כן הוחלף השליט המקומי בכרך . אך הלה מרד בתורכים מיד לאחר שנחתם עמו הסכם . הוא נאסר , על כן , והושלך לכלא בדמשק . ברם , השלטון התורכי במקום היה רופף , ואחד משבטי הבדווים , שמוצאו היה מאזור באר שבע , כבש את שובך , לאחר שחיסל את חיל המצב המקומי . השיח' ששלט עתה בכרך ובסביבתה היה אחיו של יוסף אבו נימר הנזכר , משכם . זאת , עד לשנת , 1700 בעת שמשפחת אל מג'אלי השתלטה ...
To the book