השוק כבית ספר למידות

הכלכלה היא המתודה , המסרה היא לעצב את הנשמה מרגרכו תאצ'ר אחרי שנים של עיסוק בכלכלה , התוודה אריאל רובינשטיין באוזני באי הכנס של החברה לכלכלה ב , 2004 הוא עדיין מתלהב כשמודלים פורמליים מופשטים בנויים כהלכה וכאשר מניפולציות בסמלים מקבלות מובן , והוא חש התרגשות כשהוא מבחין באותה התלהבות על פני תלמידיו . לדידו , מבחינות מסוימות התיאוריות הכלכליות אינן שונות ,-מאגדות כמותן , גם הן לפעמים רחוקות מהמציאות ולפעמים מוליכות למסקנות אבסורדיות , אך רב כוחן להשפיע על הדרך שבה בני אדם חושבים ופועלים . "כן , אני מאמין שאנחנו רק מספרי אגדות , אך האין זה נהדר " ? שואל רובינשטיין בסוף נאומו . ( Rubinstein 2006 a ) יש לומר , לשם הדיוק , שההתלהבות מהמודלים הכלכליים לא שחררה אותו מחבלי הקונפליקט בין המשיכה אל יופיים האינטלקטואלי לבין התפקיד שהם ממלאים בקלקול המידות של חסידי האינטרס העצמי או , בלשונה של תאצ'ר , בין המתודה לבין המטרה . לאן אפשר להגיע עם המתודה הכלכלית ראינו במיזכר של סמרס , שבעיני רבים מגלם את התפשטות הדוקטרינה של כלכלת השוק בימינו ככלי אידיאולוגי רב עוצמה המשמש למלחמה של החזקים נגד המוחלשי...  To the book