הנחת האגואיזם במבחן המציאות

הנחת היסוד של הכלכלה הקלאסית היא שהאדם שואף למקסם את תועלתו . עד כה דנו בהנחה זו בעיקר מנקודת מבט נורמטיבית : האם התנהגות רציונלית מתיישבת רק עם אינטרס עצמי ולא עם שום מניע אחר ? האם אינטרס עצמי הוא בסיס מספיק לביצוע עיסקה ? האם פעולה מתוך אינטרס עצמי יכולה להבטיח תועלת מרבית ? עתה אנו מאמצים נקודת מבט אמפירית ושואלים : מה קורה במציאות ? האם בני אדם פועלים תמיד אך ורק מתוך ראיית טובת עצמם ? האם האדם אגואיסט מטבעו או שיש לו גם מניעים אחרים ? נפתח בתיאור כמה תופעות התנהגות שמזווית ראייה כלכלית רציונלית נתפסות כאנומליה , נציג את ההסברים שניתנו להן ונעמוד על משמעותן למחשבת מוסר ועסקים . האם אנו אגואיססים מסבענו ? כנגד הטענה שהאדם אגואיסט מטבעו - השקפה המכונה אגואיזם פסיכולוגי - מונים המבקרים תופעות של התנהגות אלטרואיסטית מובהקת , שאי אפשר להסבירן בשום מניע של תועלת עצמית . לכאן שייכים סיפורי גבורה על אנשים אלמונים שסיכנו את חייהם למען זרים במקומות נידחים , בלא כל סיכוי נראה לעין לזכות בעצמם או לזכות את קרוביהם אחריהם בשום טובת הנאה . דוגמאות קיצוניות כאלה יכולות לכל היותר להראות שיש מצבים ...  To the book