דמות האב ודמות הרב

[ פריז , [ 1970 מסכת "אבות" מרכזת את כללי המוסר של חכמי המשנה . לכאורה , שמה של המסכת אינו הולם אותה : מדוע לקרוא לה על שם האבות ? הלוא אנו מורגלים לחשוב שמקור הידע והחוכמה הוא המורה הרוחני . אלא שבמסורת היהודית , שלא כברוב המסורות , האב הוא האמון על מסירת הערכים המוסריים מדור לדור , כמו שנאמר : "שמע בני מוסר אביןל" ( משלי א , ח . ( הערכים המוסריים נמסרים מדור לדור בירושה . ואין מדובר במסירת ערכים מוסריים בלבד , אלא גם במסירה של זהות ישראל . שורש הזהות המוסרית והרוחנית של עם ישראל טמון קודם כול באבות . לעומת זאת , הרב , המורה , מופקד על לימוד התורה . ובכל זאת , הלוא הגמרא קובעת באופן נחרץ : "אין קורין אבות אלא לשלושה" ( ברכות טז , ב . ( אברהם , יצחק ויעקב , אשר מסרו לנו את זהותנו בירושה , הם ורק הם הקרויים אבות . כיצד ייתכן שחלק מחכמינו , ובפרט אלו המובאים במסכת אבות , קרויים "אבות ? "בישראל הפרדוקס מעמיק אף יותר לנוכח המשנה הפותחת את המסכת , שעולה ממנה דווקא מעמדו של משה רבנו , דמות הרב המובהקת של עם ישראל , כמוסר התורה : משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים ו...  To the book