sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
גן ליד הבית . בשדרה , בצל צפצפה עתיקה , עומד שולחן ערוך לשתיית תה ולידו ספסלים וכיסאות . על אחד הספסלים מונחת גיטרה . לא הרחק מן השולחן - נדנדה . השעה שלוש אחר הצהריים . השמים מעוננים . מךינה , האומנת הזקנה , יושבת ליד המחם וסורגת גרב . אסטרוב , רופא שהוזמן לטפל בפרופסור סךבריאקוב , בעל האחוזה , מהלך בקרבתה . שלווה עמוקה שורה על הגן . מרינה מוזגת לאסטרוב כוס תה . הוא נוטל את הכוס באי-חשק ואינו שותה ממנה . כעבור רגע היא מציעה לו מעט יי"ש . אסטרוב השטוף בלגימה מסרב להצעה ומוסיף : "לא בכל יום אני שותה . "ש"יי מרינה , המכירה אותו היטב , יודעת שהוא משקר , וכנראה מגחכת . הוא חש בכך , מתחמק מתגובה ומתלונן על מזג האוויר המחניק . בהמשך נגלה שהשניים מחכים לשובם של סךבריאקוב , ילנה אנדךיבנה , סוניה , ממה וסיליבנה וטליגין אשר יצאו לטייל באחוזה . הפעולות המתוארות לעיל הן הפעולות הגלויות של שתי הדמויות כמו שהן נראות לעין הצופה , ומהן הוא שואב את המידע הראשוני על המתרחש לפניו על הבמה . הצופה אך זה התוודע אל שתי הדמויות שעל הבמה , והמידע ששאב עליהן מסצנת הפתיחה עדיין מצומצם למדי . ואולם אם נבחן את הסצ...  To the book
מכון מופ"ת

CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help