|
|
לי הרדינג [ Lee Harding ] ישב ב 11 ביולי 1997 במסעדה מקסיקנית בפואבלו , שבקולורדו , והזמין כיסוני טאקו ממולאים בשר עוף רך . הרדינג היה בן עשרים ושתיים , מנהל ברשת הסופרמרקטים . "סייפוויי" אשתו , סטייסי , עבדה כמנהלת במסעדה של רשת . "ס'ונדי" הם יצאו לאכול מחוץ לבית ביום שישי בערב . כשהכיסונים הגיעו , נדמה היה להרדינג שמשהו לא בסדר , שהבשר מקולקל . לכיסונים היה טעם שמנוני מבחיל . כשעה לאחר שהזוג עזב את המסעדה , החל הרדינג לחוש עוויתות חמורות בבטנו . הייתה לו הרגשה שמשהו אוכל את קיבתו מבפנים . הרדינג היה גבר כשיר ובריא , גובהו מטר שמונים ושלושה , ומשקלו 97 ק"ג . מעולם לא חש כאב חזק כל כך . העוויתות החמירו . הוא שכב במיטה כל הלילה כשגופו מקופל לכדור , פיתח שלשול קשה , ואחר כך שלשול דמי . הוא חש שעוד מעט ימות , אבל פחד לנסוע לבית חולים . אם אני הולך למות , אמר לעצמו , אני רוצה למות בבית . הכאב החזק והשלשולים נמשכו במשך כל סוף השבוע . ביום שני בערב החליט הרדינג לבקש עזרה רפואית ; העוויתות פחתו , אבל הפרשת הדם הייתה עדיין גדולה . הוא חיכה שלוש שעות בחדר המיון של בית החולים "סנט מרי קורווין"...
To the book |
|
|