|
|
לילה אחד ביקרתי במשחטה , אי שם , באחת ממדינות המישורים הגבוהים . המשחטה היא אחת הגדולות בארצות הברית . כ 5 , 000 ראשי בקר נכנסים אליה בטור כל יום , זה אחר זה , ועוזבים אותה בצורה שונה . מישהו שיש לו גישה למפעל , והוא מודאג מתנאי העבודה בו , מציע לערוך לי סיור . המשחטה היא בניין ענקי , אפור ומרובע , המתנשא לגובה של שלוש קומות , ללא חלונות בחזית , וללא רמז ארכיטקטוני למתרחש בתוכו . ידידי נותן לי כפפות וסינר מגן עשוי שרשרות פלדה , ומציע לי למדוד אותם . עובדי פס הייצור במפעל לובשים מתחת לחלוקיהם הלבנים לבוש מגן עשוי מתכת , שמשקלו למעלה משלושה קילו וחצי , שריון פלדה נוצץ , המכסה את כפות ידיהם , את פרקי כף היד , בטנם וגבם . המגן נועד לשמור על העובדים , שלא יחתכו את עצמם , ולא ייחתכו על ידי עובדים אחרים . אבל הסכינים מצליחות איכשהו לחדור את השריון . מארחי מגיש לי מגפי , "ולינגטון" אותו סוג מגפי גומי המגיעים עד הברכיים , שהאצילים באנגליה נועלים כשהם מסיירים באחוזותיהם . "תצטרך להכניס את שולי המכנסיים לתוך , "המגפיים הוא אומר . "אנחנו נלך בתוך . "דם אני חובש קסדה נוקשה ועולה בגרם מדרגות . הקול...
To the book |
|
|