|
|
קרוב לשלושה עשורים חלפו מאז נחתם הסדר מניות הבנקים , אך השלכותיו עדיין מורגשות בשטח . מאז חתימתו , גבה ההסדר מחיר כבד הן בצורה ישירה - אשר באה לידי ביטוי בעלויות הכספיות שיפורטו בלוח 1 להלן והן בצורה עקיפה , בדמות נזקים עקיפים למשק ולכלל הציבור בישראל . בין אלה ניתן למנות את עיכוב פיתוחו של שוק ההון , אובדן האמון במערכת הבנקאית , הגברת הריכוזיות במערכת הבנקאית נוכח מדיניות ההפרטה השגויה שנבחרה , אובדן המשאבים הכספיים והניהוליים שהופנו לתהליך הפרטת הבנקים ועוד . עם זאת , פתרון המשבר והפסקת ויסות המניות המתמשך על ידי הבנקים , היו הכרחיים על מנת למנוע קריסה של המערכת הבנקאית כולה ועמה המשק בכללותו . התועלת , אם אפשר לדבר על כזו , היתה בלקחים החלקיים מאוד שיושמו ובהם הפסקת הנוהג של הנפקת מניות שליטה וביטול הדפסת כסף על ידי משרד האוצר ובנק ישראל . בה בעת , אין מנוס מלבחון את האלטרנטיבה להסדר , שעמדה לרשות הממשלה , חלף רכישת המניות כולן על ידה . גם על פי האלטרנטיבה היה נפסק אמנם הוויסות אך במקרה זה ללא התערבות ממשלתית בתהליך הבלתי נמנע של צניחת שערי המניות הבנקאיות . התוצאה היתה כמובן הפסד ה...
To the book |
פרופ' ירון זליכה
|
|