|
|
בבוא הממשלה להפריט את מדיניות הבנקים שבשליטתה נתקלה בבעיה קשה אשר עיכבה את ההליך כולו - זכויות ההצבעה הנלוות למניות הבנקים . זכויות ההצבעה שהקנו מניות הבנקים שהיו בידי הציבור ( וכן מניות הנוסטרו , ( שהיה צפוי שיימסרו לידי הממשלה בסוף אוקטובר , 1993 היו נחותות בשיעור מפליג , מזכויות ההצבעה שהקנו המניות שבידי בעלי השליטה בבנקים . עובדה זו איימה להשאיר את השליטה בידי בעלי השליטה ההיסטוריים מכוח המניות העדיפות שבידיהם , לא נתנה ביטוי במונחי שליטה להשקעה בהון המניות ולא אפשרה מכירת השליטה והקטנת הפסדי הממשלה . במטרה לקדם את הטיפול במכירת המניות , נקבע כי היעד הראשון יהיה לפעול להשוואת זכויות ההצבעה בכל הבנקים שבהסדר . אולם יישום צעד זה הצריך משא ומתן ארוך ומייגע עם בעלי השליטה , שהסתיים בהחלטת שר האוצר , באישור ועדת הכספים של הכנסת , לתת לבעלי השליטה פיצוי בשיעור של שלושה אחוזים מהון המניות של הבנק . לשון אחר , על אף אחריותם למשבר שנבע גם מהקיפוח המפלה של זכויות הציבור , החליט שר האוצר דאז לפצות את הקוזאק על שנאלץ להיפרד מפירות גזילתו . מכל מקום , הליך השוואת זכויות ההצבעה הסתיים ברבעון האח...
To the book |
פרופ' ירון זליכה
|
|