הנפקת זכויות היא כלי לגיוס הון שבאמצעותו יכולה חברה למכור מניות חדשות לבעלי מניותיה הקיימים בלבד , בשיעור הקצאה יחסי זהה לרמת האחזקות הקיימת לפני ההנפקה . על פי רוב , מוצעות המניות בהנחה . הספרות הכלכלית מציינת , כי שיעור הנחה בסך עשרים אחוזים נחשב לשיעור מקובל . שיעור ההנחה נועד לעודד את בעלי המניות לרכוש את המניות המוצעות ואם לא יעשו כן ידוללו בשיעור אחזקותיהם . בה בעת , בעלי מניות , שאינם מעוניינים לרכוש את המניות הנוספות , רשאים על פי רוב ( כך לדוגמה בישראל ) לסחור בזכויות , למוכרן , ולקבל תמורתן בכסף מזומן . מובן שערכן של הזכויות הוא פונקציה של גובה ההנחה במחיר המניות . בהמשך ניווכח כי על אף ההקצאה השוויונית לכאורה של הזכויות ועל אף סחירותן , אין מדובר במהלך שוויוני בהכרח אלא הוא עלול להפוך לאמצעי המדלל באופן מקפח את אחזקות בעלי מניות המיעוט . תוצאה זו מכונה בספרות 'הפקעה' ( expropriation ) והיא מתרחשת בפרט כאשר ההקצאה השוויונית של הזכויות נעשית בין בעלי מניות שמצבם הכספי באותה עת אינו שווה - כלומר קיימים ביניהם פערי הון או נזילות - ו / או חשיפתם לאינפורמציה אודות עתיד החברה אינה ...
To the book