|
|
אחד הפרדוקסים הגדולים בכלכלה הוא הפער הקיים בין רמת החיים של המגזרים החלשים באוכלוסייה לבין רמת הצמיחה הפוטנציאלית של התוצר באותם מגזרים , ותרומתם האפשרית לצמיחתו של המשק כולו . אם נעצור לרגע אחד ונחשוב : היכן קל יותר להשיג צמיחה שתכפיל את התוצר לנפש , במדינות עניות או עשירות ? כלכלנים ישיבו כמעט ללא היסוס כי קל יותר לבצע את המשימה במדינות עניות ויתנו דוגמאות רבות מהשנים האחרונות - החל בסין ובהודו דרך אוגנדה ווייטנאם וכלה באירלנד , עד למשבר האחרון . אנשי מדע המדינה יהססו לפני שישיבו . הם יודעים כי תרבות פוליטית ליברלית ותשתית חקיקתית , תשתית חינוכית , הכנסה לאומית נמוכה , נחישות , יוזמה ומיקוד של מנהיגים הם תנאי סף הכרחיים להצלחתן של תוכניות לצמיחה כלכלית , הן בהיבטים הכלכליים הישירים והן בהיבטים החברתיים העקיפים . והנה , כל המרכיבים הדרושים מצויים גם במדינת ישראל , אך המשק הלאומי אינו מנצלם . כך אנו משופעים בתרבות פוליטית ליברלית ( המאפיינת את מרבית המפלגות הפוליטיות בישראל , ( בתשתית חקיקתית מתקדמת ( בהנחה שהשחיתות השלטונית לא תצליח להחריב אותה , ( בהכנסה לאומית נמוכה של כשליש מהאוכל...
To the book |
פרופ' ירון זליכה
|
|