שתי המסקנות המרכזיות העולות מן הפרק הרביעי הן : ראשית , מנגנוני התמסורת השונים - מאכערים , השחיתות השלטונית , תופעת ההון שלטון והכשלים במערכת הבלמים והאיזונים - כרוכים זה בזה . האחד מזין את השני , מאפשר את קיומו של השלישי וחוזר חלילה . כך לדוגמה , הבשלים והשחיתות מאפשרים את מינוים של ראשי מערכות שלטוניות לא ראויים ומונעים את רענונם , אלה מצדם 9 תהילים פה , יא יב . מנהיגים מערכות שירותים ציבוריים כושלות ובעלות רמת שירות נמוכה , ואילו המאכערים מרחיקים עוד יותר את מקור הייצור של השירותים הציבוריים מלקוחותיהם - הציבור הרחב ( בשפה עסקית אפשר לתאר את המאכערים כמאריכים את Time to markern של הממשלה , ( ומדרדרים את איכותם ואילו השחיתות , ולבסוף החיבור בין הון לשלטון , משעבדים את המדיניות הכלכלית ( הן ברמת המאקרו , כמתואר בפרק השני , והן ברמת המיקרו , כמתואר בפרק השלישי ובתת פרק ( 4 . 4 לטובת אינטרסים זרים , אשר אינם עולים בקנה אחד עם יעילות משקית . בה בעת , ניסיונות לשינוי נדחקים לאחור ונחסמים , הצעות לרפורמות מעלות אבק במגירות , משרתי ציבור נחושים מורחקים ואילו בהונותיהם של פקידים מתקרנפים המש...
To the book