|
|
הניסיון להגדיר את המאכערים , ויותר מכך אף למיין אותם , נתקל בקשיים בשל מורכבות התופעה . ראשית , תחומי הפעולה של המאכערים אינם מוגדרים בחוק ולעתים , כאמור , גם אינם מוגדרים כמקצוע בעל מסגרת מאוגדת . שנית , פעולות המאכערים נסתרות מטבען מעיני הציבור או התקשורת ומתבצעות בחדרי חדרים . שלישית , המחקר האקדמי של התופעה עודנו בחיתוליו . עם זאת , בטיפולוגיה דיכוטומית ניתן לחלק את המאכערים לשני סוגים : הראשון הוא מתווכים מקצועיים , הפועלים לאחר הכשרה מקצועית ומאוגדים בלשכות / איגודים מקצועיים הרשומים כחוק ולהם תקנון אתי וועדות אתיקה מקצועיות . בכלל זה , ניתן למנות עורכי דין , רואי חשבון ויועצי מס , אשר עליהם חלות לרוב חובות של נאמנות ואיסורים הקשורים לניגודי עניינים . הסוג השני , על דרך של ברירת מחדל , הם מאכערים שאינם נמנים על הסוג הראשון . במקביל , ניתן למיין את המאכערים גם למאכערים פנימיים אל מול מאכערים חיצוניים , חלקם יוצאי השירות הציבורי וחלקם אנשים לא מקצועיים שמיסדו את פעילותם במסגרת של משרדי מאכערים . המאכערים הפנימיים הם אנשים מתוך מערכת הממשל , אשר פועלים כחפרפרות של בעלי עניין חיצוניי...
To the book |
פרופ' ירון זליכה
|
|