|
|
שתי התיאוריות המרכזיות המשמשות בסיס למרבית מחקרי הצריכה והחיסכון בעשורים האחרונים נוסחו עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת . תיאוריית מחזור החיים < > של Modigiiani and Bmmberg ( 1954 ) ותיאוריית ההכנסה הפרמננטית ( > של ( 1957 ) Friedman מייצגות למעשה גישות שונות לאותה הנחת יסוד , לפיה בעיית הפרט היא למקסם את התועלת שיפיק מצריכה על פני תקופת חייו , בכפוף למגבלת הכנסותיו . התיאוריה המשולבת , זו של ההכנסה הפרמננטית וזו של מחזור החיים , ( LCH-PIH ) הוכיחה את עצמה ברבות השנים כבעלת בסיס מוצק ובדרך כלל גם כמספקת הסבר טוב ומשכנע יותר של הנתונים ההיסטוריים . על כן , נותרה זו כדומיננטית בניסוח משוואות צריכה גם היום . המשמעות המרכזית של התיאוריה המשולבת היא שהפרט יכול לתכנן את צריכתו על פני מרחב זמן באופן שאינו תלוי בלעדית בהכנסתו השוטפת , ובלבד שיקיים את מגבלת הערך הנוכחי של הכנסותיו לאורך מחזור חייו . אם , לעומת זאת , מוטלות על הפרט מגבלות המונעות ממנו לקיים תחלופה בין הכנסתו השוטפת לבין הכנסתו העתידית , יקבל תפקידה של ההכנסה השוטפת , בקביעת רמות הצריכה שלו , משנה חשיבות . מגבלות אלה יכולות לנבו...
To the book |
פרופ' ירון זליכה
|
|